כשלמדתי בבצלאל, קיבלתי מלגת לימודים ל'סקול אוף ויז'ואל ארטס' בניו יורק, שם התמחיתי בעיצוב בתלת מימד. ההגדרה של התרגיל הייתה "שקט".
עיצוב קונספטואלי
אני מעצבת קונספטואלית. תמיד עם רעיון, מסר. עושה טוויסט קטן לאובייקט, משנה קונטקסט, ומשתחלת מהדלת האחורית.
אני מגשימה פנטזיות, ממציאה עולמות, יוצרת חוויה ויזואלית ייחודית, מעלה חיוך ומשרה אופטימיות.

הייתי ליד אנדי וורהול!
לפני כמה שנים הוצגה במוזיאון ישראל תערוכה בנושא אוכל "שאלה של טעם".
מכיוון שהפופ-ארט וקלאוס אולדנברג הם השראה משמעותית לעשייה העיצובית שלי, היה טבעי שפינת הישיבה תהייה בלו-אפ של המבורגר ותירס כהומאז’ לעבודות של אולדנברג. והכי-הכי התרגשתי שהבננה המיתולוגית של וורהול היתה תלויה בצמוד.

פאת שיער ממטלית ניקוי
כשהתחיל הטרנד הירוק, וה-"Do it yourself", עיצבתי פרוייקט תחפושות; היתה שם פאת שיער כושי מפופקורן שחור ואחת הורסת מסרטי מתנות צבעוניים, שמלת ערב משקיות אשפה וכל מיני אלתורים ביתיים אחרים. את הפאה הזו אני אוהבת במיוחד כי במקום לנקות אבק להשחיר מלכלוך, היא הפכה למוצר מסוגנן, מלוטש ואסתטי.

קפה תאטרון הקאמרי
הייתה לי הזכות לפשפש ולחטט בארכיון תאטרון הקאמרי, לגעת בצילומי ראשוני השחקנים, להריח את ריח הבמה והזמן דרך סקיצות לתלבושות ומישוש כרזות להצגות מראשית הדרך. תמונות של אורנה פורת, יוסי ידין, ברלינסקי, חנה מרון ואייקונים אחרים נבחרו ונסרקו, הודפסו ורופדו על גבי הכסאות. חמישים כסאות, כל אחד שונה ויחיד מסוגו, איפשרו מפגש אינטימי עם גדולי [...]

על הקיר במשרד של מנכ"ל מקדונלדס
את התמונה אצל עומרי פדן במשרד עיצבתי עם חבר כשסיימנו ללמוד בבצלאל. פנו אלינו וביקשו שנעצב תמונות למסעדות הרשת בארץ. אמריקה. אחרי שהגדרנו ערכים, בחרנו להגיש את אריזות החברה בשפה גרפית שהיא מחווה לאמני הפופ ארט – מיקס של אנדי וורהול ורוי ליכטנשטיין. זה הפיילוט הראשון. תלוי על הקיר.

פנקס "ארץ עיר"
פירמוט של המשחק המיתולגי, המשורבט תמידית ברשלנות, לאוגדן דפים מאורגנים ומסודרים. את "ארץ עיר" המצאתי ועיצבתי כמוצר give away למותג בגדי הילדים "מוקושקה". הקונספט של המותג היה 'חווית ילדות'. רוצים 'ארץ עיר'? לחצו על הלינק והזמינו (: מחיר ליחידה 20 ש"ח. למשלוח בדואר מינימום 10 יחידות. קטלוג בגדי הילדים עוצב כחבילת קלפי משחק "פוקר וג'וקר", [...]

בנג בנג נשיקות
זה הזמן לשלוף את האקדח שיורה נשיקות. כשהמצב מדרדר (והמצב באמת מדרדר), אני שולפת!! שולפת את העטוף נצנצים, לוחצת על ההדק ויורה נשיקות שנדבקות לכל: לבגדים, לקירות, לחלונות, ללבבות של הטובים ולפרצוף של הרעים. רק שתהיה פה קצת אהבה..


