ענף עץ מוטל ברחוב. היתה לו צורה של מתניים ורגליים, של גוף. אז אספתי (בכלל תכננתי לתת אותו לחברה). יצא לי באטמן עם קרן על הראש. רדי מייד. טויטאיזם.
רדימייד
קומפוזיציה
מצאתי פסנתר מפורק. ערימה של עץ, פטישים וקלידים. כל פרט בתוכו – פיס אוף ארט. אספתי הכל אל הסטודיו. הקלידים הסתדרו מעצמם – שחורים ולבנים לקומפוזיציה קיצבית ופראית.
נצנצים באוזניים
לשימשי, האיש שלי, יש עניין עם ניקוי אוזניים. תמיד עם מקלון ממרק ומנקה את הכניסות הקטנות. לא דונג ולא צהוב, רק המוני נצנצים זהובים מבריקים…
מכוניות
אני מאוד אוהבת קאווה. הפקק הנחלץ והשריקה שמלווה את השיגור מרגשים אותי בכל פעם מחדש. כמו זיקוקים. באחת הפעמים נפל חבק הברזל שנועל את השעם לבקבוק. נפל ושוטח לרצפה בדריסת רגל. ואז ראיתי שזה כבר לא הסוגר אלא סילואטה של מכונית. מיד הוספתי ארבעה גלגלים מפקקים וסיכות שאילתרתי בסביבה. גזרתי והוספתי ראשים ובובת לגו. אחר [...]
פיראטים וכו'..
פיראטים תמיד נראים לי מגוחכים. חיים בסרט עם כל התלבושות המטופשות האלה, עקורי עיניים וחסרי גפיים. להם גם טבעי לעשות את המיקס החומרי הזה – מלקטים פיסות סמרטוטים וחלקי צעצועים כדי להציל את האישיות החבוטה והשסועה שלהם. את בובות הבד התחלתי לתפור בסדנה לעיצוב דובים שחברה הזמינה אותי להצטרף. לא דובים ולא יער. התחלתי עם [...]
חיריק חיריק
"חיריק חיריק היא האינטרפטציה שלי לשיר הילדות: חיריק חיריק קו מתוח, מרכאות וסיר נפוח, צדי צדי וקשקוש, והרי לכם פרצוף. שוקולדה מתוקה, לביבה לחנוכה, מטאטא ליום ראשון, מטאטא ליום שני. והרי הוא הטיפש, שמספרו 66".
האריה
על האריה עבדתי במשך כמה חודשים. הרכבתי, פרקתי, הרכבתי ושוב פרקתי – עשרות פעמים עד שמצאתי את הגוף הנכון – דמות Action Figure מארגז הצעצועים של הבן שלי. האריה הוצג עם סדרת בובות הבד בתערוכת 'צעצוע' בנמל תל אביב ב-2011.
בין הרים ובין סלעים
סצינות מציצניות וגרוטסקיות של בובות ברבי וקן, תמימות למראה, שמוקמו בתנוחות סקס משתנות ונשתלו בתוך סביבות קיטצ’ סינטטיות שופעות נצנצים ופלסטיק. אני משחקת בברביות ויוצרת להן את עולמי שלי, הפנטזיה, התשוקה. לצורך תגבור אני מגייסת את שירי הילדות התמימים עושה עליהם מניפולציה, שוחטת את התמימות, משנה קונטקסט ומטיחה לכם את ההקשר החדש בפרצוף. "רד עלה [...]
