har

מפנקים את ההר העגול

אני אוהבת את ההר העגול, את חלקת האלוהים הקטנה הזו ליד עמיקם.
אוהבת לבוא עם הילדים לפיקניק וטיול, אבל בכל פעם כשאנחנו מגיעים אנחנו מוצאים סביבנו שאריות אשפה של אלו שהיו שם לפנינו. מאז הפעם הראשונה, במן טקס שנמשך כבר כמה שנים אנחנו מביאים שקית ניילון מהבית ואוספים קצת מהלכלוך כדי שיהיה נעים ושנרגיש שעשינו משהו.
בפעם האחרונה הבנתי ששקית אחת כבר לא מספיקה וגם המעט שאנחנו עושים כבר לא ממש מורגש אז הזמנתי כמה חברים להצטרף אליי ליום שכולו 'מפנקים את ההר העגול', שבו ננקה, נכין שלטים ונצבע את שולחנות הקק"ל שעייפו עם השנים… הצעתי והם הרימו את הכפפה.

– – – – – – – – – – – – –

לפעמים אנחנו עושים משהו קטן בלי להבין את העוצמה שטמונה בו.
למחרת היום שניקינו ופיננו את ההר העגול קיבלתי את ההודעה הזו לטלפון:
"אור בוקר. ראשית ניגשתי לראות את היוזמה… סמל ירוק של ידידות, לבבות מצויירים ופועמים. לא נס חנוכה אלא ידיים קטנות וגדולות עם מכחול צבעו פינות של שייכות וריגוש, של התמסרות להר, התרכזות בטבע וגם לעצם ההנצחה.
אנא העבירי לאלה שעשו ברעיון ובעשייה את תודתי! יותר מזה, הייתי רוצה את שמותיהם כדי להודות ישירות, בעיקר לדור היותר צעיר, דור ההמשך שלא ידע שהוא כזה.
חג ניסים שמח. זאב"

מקדישה את הפוסט הזה לחבורת הילדים המופלאה: למיקה ולעלמה, ליונתן ולנעמי, לנעמה ורוני, ליובל, לאלון, לאלה (הסגנית הבכירה), לזהר, לאסף ולתומר, לחברים ולשכנים, לזאב ולמשפחת גלקין על העידוד ולזכרו של ראובן גלקין ז"ל שנפל במלחמת יום הכיפורים ושההר העגול הוא מקום הנצחתו.

 

ההר העגול 000

 

ההר 1

 

ההר 2